מה זה מאגר ״אל תתקשרו אליי״, ומה זה אומר לעסקים?
למי מותר להתקשר, ומתי בודקים

מה זה המאגר
מי מנהל אותו, ומאז מתי

מאגר ״אל תתקשרו אליי״ (בחוק: ״המאגר להגבלת פניות שיווקיות״) הוא רשימה של מספרי טלפון, נייחים וניידים, שבעליהם ביקשו לא לקבל שיחות שיווקיות. את המאגר מנהלת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, והוא נקבע בתיקון 61 לחוק הגנת הצרכן.

תקנות המאגר נכנסו לתוקף ב-1.1.2023, והרשות התחילה לאכוף את האיסור ב-22.1.2023. הרבה אנשים מחפשים את המאגר גם בשם ״אל תתקשר אליי״.

כל אחד יכול לרשום את המספר שלו: באתר של המאגר, בוואטסאפ או בטלפון. מספר שנרשם נשאר במאגר בלי הגבלת זמן, עד שבעליו מסיר אותו.

בפועל, עסק שמתקשר ללקוחות בשיחות שיווקיות בודק את המספרים במאגר לפני השיחה. במערכת שאנחנו מקימים הבדיקה הזאת קורית לבד, ולכל בדיקה נשמרת הוכחה. בדיקה מול המאגר במערכת

מה נחשב שיחה שיווקית
כל שיחה שמטרתה עסקה

החוק מגדיר פנייה שיווקית כפנייה של עסק לצרכן, בשיחה למספר הטלפון שלו, כדי לעשות איתו עסקה, בשיחה עצמה או אחר כך. גם הצעה לקבל מוצר או שירות בלי תמורה, בהנחה או עם הטבה נכנסת להגדרה.

ושיחה היא לא רק שיחה קולית. לפי המדריך של הרשות לעוסקים, גם התכתבות שבה כל צד מצפה לתשובה מיידית מהצד השני, כמו צ׳אט בוואטסאפ, נחשבת שיחה.

המדריך מביא דוגמאות. שיחה למי שהשאיר מוצרים בעגלה באתר ולא השלים הזמנה. תזכורת לטיפול ברכב שמציעה גם איסוף מהבית. שיחה שמזמינה לבדיקת ראייה בלי תשלום, שנה אחרי הבדיקה הקודמת. כל אלה שיחות שיווקיות.

ומה לא נחשב: תזכורת לתור שהלקוח כבר קבע, או שיחה שרק שואלת אם הלקוח מרוצה, בלי שום הצעה. מה שקובע הוא המטרה של השיחה.

כלל 15 הימים
תשובה מהמאגר תקפה 15 ימים

עסק שולח למאגר את המספרים שהוא רוצה להתקשר אליהם. המאגר מחזיר רק את המספרים שאינם רשומים בו, ואליהם מותר להתקשר. התשובה הזאת תקפה 15 ימים. ביום ה-16 בודקים שוב.

אם המספר לא היה רשום בבדיקה שנעשתה ב-15 הימים שלפני השיחה, השיחה נחשבת תקינה, גם אם הוא נרשם בינתיים. אבל רשימה שמתקשרים אליה לאורך שבועות צריכה בדיקה חוזרת כל 15 ימים, ולא בדיקה אחת בהתחלה.

הבדיקה נעשית בפורטל העסקים של המאגר. נרשמים פעם אחת, בהזדהות הלאומית. בחברה, דירקטור פותח את האזור של החברה או נותן הרשאה לנציג. אחר כך בודקים מספרים בהקלדה, עד 10 בכל פעם. אפשר גם להעלות קובץ או לבדוק דרך ממשק (API) שמחבר את הבדיקה למערכת.

המדריך של הרשות ממליץ לשמור את תוצאות הבדיקה. כשבודקים דרך הממשק, כל בדיקה מקבלת מזהה מהרשות, ובעזרתו מראים מתי נבדק כל מספר. גם בפורטל אפשר לראות מתי בדקתם ואילו מספרים.

מי שמתקשר בשמכם
השיחה נחשבת גם שלכם

כשעסק אחד מתקשר בשם עסק אחר, למשל מוקד טלמרקטינג או ספק, החוק רואה את השיחה כאילו נעשתה גם בידי העסק שבשמו התקשרו. האחריות לבדוק את המאגר לא עוברת למוקד. היא משותפת.

לכן כשמוקד מתקשר בשמכם, שווה לדעת איך הוא בודק את המאגר ומתי, ואיפה נשמרות הבדיקות.

4 חריגים
ואת החריג מוכיח העסק

החוק מונה 4 מצבים שבהם מותר להתקשר גם למספר רשום:

1. הלקוח ביקש שיחזרו אליו. הוא פנה לעסק וביקש במפורש שיתקשרו אליו. התעניינות לבד לא מספיקה.
2. עסקה מתמשכת. יש ללקוח עסקה פעילה עם העסק, כמו מנוי לאינטרנט או לכבלים. מותר להתקשר אליו בזמן העסקה ורק לגביה, גם כדי לשנות את התנאים שלה. לא כדי להציע עסקה אחרת, ולא כדי להאריך את הקיימת, אלא אם הלקוח ביקש בעצמו.
3. הסכמה בכתב, במסמך נפרד. הלקוח הסכים במפורש לקבל שיחות שיווקיות מהעסק, במסמך נפרד בכתב. המסמך יכול להיות אלקטרוני, אבל אי אפשר לקבל את ההסכמה בשיחה לטלפון שלו. במסמך כתוב שזו לא הסכמה לעסקה. ההסכמה תקפה עד שנה, ואפשר לחדש אותה בכל פעם לשנה נוספת.
4. הלקוח פנה ראשון והסכים. הלקוח פנה לעסק ביוזמתו ונתן הסכמה מפורשת לשיחות שיווקיות. ההסכמה תקפה לשנה, והלקוח יכול לבטל אותה מתי שירצה.

נטל ההוכחה על העסק. ב-3 מהחריגים החוק אומר את זה במפורש, ובחריג של הסכמה בכתב, ההוכחה היא המסמך עצמו. לכן מתעדים מי ביקש, מתי ואיך.

ושני דברים שאסור לעשות: להתקשר כדי לבקש הסכמה לשיחות שיווקיות, ולהתקשר כדי לשכנע מישהו להסיר את המספר שלו מהמאגר. וגם סימון ישן של ״מאשר לקבל חומר פרסומי״ בטופס הוא לא הסכמה לשיחות.

בנקים, חברות ביטוח וסוכני ביטוח, נותני שירותים פיננסיים מוסדרים וחברות תשלומים פטורים מבדיקה במאגר כשהם משווקים את השירות המוסדר שלהם. כשהם משווקים משהו אחר, גם הם חייבים לבדוק.

ומה עם עסקים?
מספר עסקי, והצעה עסקית מובהקת

המאגר נועד למספרים של צרכנים. ובכל זאת, בעל עסק יכול לרשום בו את הנייד שלו, והרישום מגן עליו כצרכן. לפי המדריך של הרשות, שיחה למספר שמפורסם כמספר של עסק, כדי להציע לו שירות עסקי באופן מובהק, היא לא פנייה שיווקית.

הגבול לא תמיד חד. הנייד של בעל עסק קטן הוא גם המספר של העסק וגם הטלפון הפרטי שלו. במערכת שאנחנו מקימים הכלל פשוט: מספר שרשום במאגר נחסם לשיחות, עסקי או לא.

המאגר מול חוק הספאם
שיחות כאן, הודעות שם

חוק הספאם, סעיף 30א לחוק התקשורת, עוסק בהודעות: SMS, מייל, פקס והודעה מוקלטת בחיוג אוטומטי. הכלל שלו הוא הסכמה מפורשת מראש. האחריות על החוק היא של משרד התקשורת, ומי שקיבל הודעה בלי הסכמה יכול לתבוע.

מאגר ״אל תתקשרו אליי״ עוסק בשיחות: שיחה קולית והתכתבות שבה כל צד מצפה לתשובה מיידית. הכלל שלו הוא בדיקה במאגר לפני שיחה שיווקית, ואת האיסור אוכפת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. הסכמה לקבל הודעות לא פוטרת מבדיקה לפני שיחה, ובדיקה במאגר לא מתירה לשלוח הודעות.

על הודעות, הסכמה ודרך הסרה, יש לנו מדריך נפרד. מה אומר חוק הספאם לעסקים

מה הסיכון
עיצום כספי מהרשות

על כל פנייה שיווקית למספר שרשום במאגר, הרשות רשאית להטיל עיצום כספי, ויש תוספת על הפרה נמשכת ועל הפרה חוזרת. בנוסף, לפי חוק הגנת הצרכן הפרה כזאת היא גם עוולה אזרחית.

ובגלל שהאחריות משותפת, עסק שמוקד או ספק מתקשרים בשמו חשוף כמו מי שחייג.

איך עובדים עם זה בפועל
בדיקה לפני השיחה, והוכחה לכל בדיקה

1. נרשמים פעם אחת בפורטל העסקים של המאגר, בהזדהות הלאומית.
2. לפני קמפיין שיחות בודקים את כל אנשי הקשר, ומסמנים את המספרים הרשומים.
3. בודקים כל איש קשר חדש ברגע שהוא נכנס.
4. לפני שיחה בודקים שוב, אם עברו יותר מ-15 ימים מהבדיקה האחרונה.
5. שומרים את תוצאות הבדיקות, עם התאריך.
6. מתעדים כל חריג: מי ביקש שיחה, מי חתם על הסכמה ועד מתי היא בתוקף.

במערכת שאנחנו מקימים, רוב הדברים האלה קורים לבד. איש קשר חדש נבדק כשהוא נוצר, וכל לילה נבדקים שוב המספרים שהבדיקה שלהם בת 13 ימים. מספר רשום נחסם לשיחות. לפני שיחה אוטומטית או שיחה של סוכן AI המספר נבדק שוב אם הבדיקה האחרונה ישנה מ-14 ימים, ובלי תשובה מהמאגר אין שיחה. כל בדיקה נשמרת עם המזהה של הרשות. את הרישום בפורטל עושה העסק, ואנחנו מלווים אותו. בדיקה מול המאגר במערכת

מקורות
החוק, התקנות והרשות

• סעיפים 16ב ו-16ג, התוספת השישית וסעיף 39: חוק הגנת הצרכן
• כלל 15 הימים ודרכי הבדיקה: תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות), התשפ״ב-2022
• המדריך לעוסקים ומסמך הממשק: הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
• רישום, בדיקה ושאלות נפוצות: פורטל המאגר

המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.